ביאור:זכריה ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a2305
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של זכריה ה)
- א וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה.
- ב וַיֹּאמֶר אֵלַי: מָה אַתָּה רֹאֶה?
- וָאֹמַר: אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה - אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה רמז לגודל ההיכל (החצר לפני בית המקדש).
- ג וַיֹּאמֶר אֵלַי:
- זֹאת הָאָלָה הקללה - מגילה שכתוב עליה קללות הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מכתב שיכול להגיע לכל מקום בעולם,
- כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה - כָּמוֹהָ נִקָּה במגילה כתוב שהקללה תחול ('ניקה') על כל מי שגונב מחומרי הבניין של המקדש המחודש (מדובר בתחילת ימי בית שני)...
- וְכָל הַנִּשְׁבָּע חטא ההמשך לגניבה הוא בדרך כלל התכחשות לחטא על ידי שבועת שקר מִזֶּה - כָּמוֹהָ נִקָּה...
- ד - הוֹצֵאתִיהָ הנה הוצאתי את המגילה והיא עכשיו באמת תפעל! נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת,
- וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר,
- וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ - וְכִלַּתּוּ היא תכלה (תהרוס) את הבית שלו
- וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו מידה כנגד מידה: הוא גנב עצים ואבנים מהמקדש, והקללה תהרוס את ביתו - אולי הכוונה לארמון מלך ארם או בבל.
- ה וַיֵּצֵא שוב, אחרי שכבר נעלם הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, וַיֹּאמֶר אֵלַי:
- שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת מהו הדבר שיוצא.
- ו וָאֹמַר: 'מַה הִיא'?
- וַיֹּאמֶר: - זֹאת הָאֵיפָה סל בעל נפח גדול של 'איפה' (36 ליטר) הַיּוֹצֵאת
- וַיֹּאמֶר: - זֹאת עֵינָם בְּכָל הָאָרֶץ הצל (עין) הגדול ש'הם' מטילים בכל העולם.
- ז - וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת,
- - וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יוֹשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הָאֵיפָה.
- ח וַיֹּאמֶר: - זֹאת הָרִשְׁעָה!
- וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה,
- וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ כנראה הכוונה אל פי האיפה, כלומר שאבן העופרת (הגמישה) סתמה את פי האיפה
{ס}
- ט וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא:
- וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים רמז לירושלים ולשומרון, או למלאכי ולנביא נוסף יוֹצְאוֹת - וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם
- וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה החסידה ידועה כמי שעפה מאפריקה דרך ישראל לבבל ולאירופה...
- וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה - בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם.
- י וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי:
- 'אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה?'
- יא וַיֹּאמֶר אֵלַי:
- לִבְנוֹת לָהֿ בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר בבבל (בסיפור מגדל בבל שפרשת בראשית ארץ שנער היא בבל), וְהוּכַן כלומר יש מקום שאפשר להעמיד שם את "אנדרטת הרישעה" הזו - וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל מְכֻנָתָהּ.
{ס}